דוגמא לדיון של עבודה סמינריונית כמותית העוסקת בקשר בין המוטיבציה לקריאה לבין הישגי קריאה

הרבה מבקשים ממני דוגמא לדיון של עבודת סמינריון, אני שמח לשתף איתכם דיון לדוגמא של עבודה סמינריונית כמותית שעוסקת בקשר בין המוטיבציה לקריאה לבין הישגי קריאה. מוזמנים לקרוא וללמוד על דיון של עבודה סמינריונית, איך כותבים אותו, איך זה אמור להיראות וכן הלאה.

דיון ומסקנות

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין המוטיבציה לקריאה לבין ציוני קריאה (שבאו לידי ביטוי בזיהוי אורתוגרפי, פענוח פונולוגי ומודעות מורפולוגית) והבנת הנקרא בשפה הערבית בקרב תלמידי ג' ו-ד'. בהתאם לכך שוער כי ימצאו קשרים חיוביים בין המוטיבציה לקריאה לבין מודעות מורפולוגית והישגי קריאה. ממצאי המחקר הנוכחי אוששו באופן חלקי עבור המודעות המורפולוגית כך שמתאמים חיוביים מובהקים עלו בין מוטיבציה לבין חלק ממבחני מודעות מורפולוגית (הטיות חלק ב' וגזירות חלק ג'), בעוד שנמצאו מתאמים חיוביים ומובהקים בין מוטיבציה לקריאה לבין זיהוי אורתוגרפי ופענוח פונולוגי. בנוסף לכך, המוטיבציה לקריאה לא נמצאה כמנבאת להישגים בהבנת הנקרא.

תרומת המוטיבציה להישגים במודעות מורפולוגית

לאור סקירת הספרות מוטיבציה נחשבת לעוד עמוד תווך ביישום משימות קריאה יחד עם הגורמים הקוגניטיביים (Guthrie & Wigfield, 2000; McBreen & Savage, 2021), לכן היה צפוי לראות את תרומתה של המוטיבציה לקריאה בחמשת החלקים במבדק המורפולוגי (יחיד רבים, הטיות, גזירות, אנאלוגיה וסמיכות חבורה). בהתאם לממצאי המחקר הנוכחי, המוטיבציה לקריאה נמצאה במתאם חיובי גבוהה עם מודעות מורפולוגית רק בהטיות (חלק ב') וגזירות (חלק ג') בזמן שלא נמצאה המוטיבציה כמסבירה את המודעות המורפולוגית בהטיות חלק א', אנאלוגיה חלק ד' וסמיכות וחבורה חלק ה'. ניתן להניח שהמשימות בחלק ב' וחלק ג' היו די מוכרות לתלמידים ותרגלו אותם באופן ניכר, או היו קלות יחסית לשאר חלקי המבדק, דבר שהביא לעלייה ברמת המוטיבציה וברמת המסוגלות העצמית אצל התלמידים לבצע את חלק ב' וחלק ג' באופן אפקטיבי בכדי להשיג ציונים טובים. זה בא לידי ביטוי במובהקות שנצפתה בין מסוגלות והישגיות בקריאה לבין המודעות המורפולוגית בחלק ב' וחלק ג'. כלומר, ככל שתפיסת המסוגלות וההישגיות בקריאה טובה יותר כך ההישגים במודעות המורפולוגית בשני החלקים הללו גבוהים יותר. יחד עם זאת ניתן לטעון שאם המסוגלות העצמית של התלמידים עלתה, היו צריכים לראות בשלושת חלקי המבחן "הקשים" כאתגר ולא כמכשול ולבצע אותן באופן יותר יעיל על אף שהן חדשות או שלא תרגלו אותן מספיק (Barber & Klauda, 2020; Guthrie & Humenick, 2004). ועל כן, ניתן לסבור שהתלמידים עוד לא שכללו את המסוגלות העצמית שלהם באופן שמסייע לפתור בעיות קשות, ועוד ניתן לייחס את העדר ההתמודדות עם משימות חדשות או קשות לאנשי ההוראה שכנראה לא היו ערים לצורך לפתח אספקט זה אצל תלמידיהם.
בנוסף לכך, אפשר לשער שהמשימות בחלקים א', ד' ו-ה' לא היו מספיק מעניינות ומאתגרות בשביל התלמידים. כלומר, סוג המשימה עשויי להכתיב את אופייה של הגישה לאותה משימה, משימה מעוררת עניין עלולה להגביר את המוטיבציה אצל התלמיד ואילו משימה לא מעניינת עשויה להוריד את רמת המוטיבציה אצל התלמיד (Chen et al., 2020; Wade et al., 1999). כמו כן ניתן להסיק שהמעמד האקדמי הנמוך של ההורים באוכלוסיית המחקר עשויי להשפיע על הגישה של התלמידים לטקסטים קשים. ילדים המשתייכים להורים בעלי מעמד אקדמי נמוך נוטים לגלות גישה שלילית לטקסטים קשים ולא יתאמצו להתמודד אתם. לעומת זאת, ילדים המשתייכים להורים בעלי מעמד אקדמי גבוהה עשויים לפתח גישה חיובית לטקסטים קשים ולהתמודד עם הקשיים בצורה יעילה (Pfost et al., 2013; Rettig & Schiefele, 2023).
עוד ניתן לטעון שמורים עושים את השינוי בתפיסת התלמיד למשימות הקריאה הניתנות בכיתה וברמת המוטיבציה. מורים פרופסיונליים בעלי השכלה וידע פדגוגי עשויים להבין את ממדי הקריאה והמורכבות שלה. לצד זה, הם נוטים להאמין שניתן לפתח את יכולות התלמידים דרך אסטרטגיות מגוננות, ועוד לפתח את המוטיבציה ולשמר אותה (Irkinovich & Izatullaevna, 2022). ועל כן סביר להניח שהמורות שמלמדות אותן כיתות לא מספיק פרופסיונליות ואף לא ערות לחשיבות המוטיבציה בתהליך הלמידה במיוחד בכיתות היסוד.

הקשר בין מוטיבציה לקריאה לבין ההישגים בפיענוח המילה

בהשערת המחקר הנוכחי נטען לקשרים חיוביים בין מוטיבציה לקריאה לבין הישגים בפענוח המילה דהיינו, השיגים במבדק הזיהוי האורתוגרפי והשיגים במבדק הפענוח הפונולוגי. השערה זו אוששה באופן חלקי כך שממצאי המחקר הנוכחי מלמדים על קשר חיובי מובהק רק בין גורם אחד מתוך ארבעת מדדי המוטיבציה לקריאה (תפיסת המסוגלות וההישגיות בקריאה) לבין הישגים במבחן האורתוגרפי והשיגים במבחן הפענוח הפונולוגי. כך ש-42% מן השונות בזיהוי האורתוגרפי הוסברו על ידי תפיסת המסוגלות וההישגיות בקריאה, באופן שככל שתפיסת המסוגלות וההישגיות בקריאה טובה יותר כך ההישגים בזיהוי אורתוגרפי גבוהים יותר. בזמן ש-33% מן השונות בפענוח הפונולוגי מוסברת על ידי המסוגלות וההישגיות בקריאה, כך שככל שתפיסת המסוגלות וההישגיות בקריאה טובה יותר כך ההישגים בפענוח הפונולוגי גבוהים יותר. כלומר, הגורם המוטיבציוני מסוגלות והישגיות בקריאה נחשב לחלק מגורמי המוטיבציה הפנימית לפי הסקירה הספרותית, אשר מניע את התלמידים לבצע משימות בתוך הכיתה (Ancheta & Napil, 2022; Lepper & Henderlong, 1997).
יחד עם זאת, ניתן לראות מהממצאים כי הגורמים החיצוניים במוטיבציה (אספקט חברתי בקריאה ואתגר בקריאה ועמידה בסטנדרטים) לא השפיעו על השיגי התלמידים בקריאה. ממצא זה סותר ממצאי מחקרים בשפות אירופיות אשר מצביעים על קשר חיובי בין מוטיבציה חיצונית לבין הישגים במבחני הקריאה בקרב ילדים בגיל צעיר כמו אוכלוסיית מחקר זה (Troyer et al., 2019; Wang & Guthrie, 2004). היות והמוטיבציה החיצונית הוגדרה כחיפוש הכרה והערכה מצד גורמים חיצוניים כדוגמת ההורים והמורים, אפשר לטעון שההכרה וההערכה מצד ההורים והמורים כמעט ולא חשובה בקרב משתתפי המחקר המשתייכים למעמד סוציו- אקונומי בינוני- נמוך. על כן, ניתן להסיק ששתי הסביבות החינוכיות הן הבית והן בית הספר לא גילו עניין רב בהישגים של התלמידים, ולכן התלמידים לא ראו מקום להתאמץ על מנת לרצות את הוריהם או את מוריהם או את שניהם. ועוד, ניתן לטעון שהמערכת הארגונית בבית הספר לא מתפקדת כראוי דבר שעשוי להביא להורדת המוטיבציה אצל המורים ללמד. מוטיבציה ירודה עלולה להשתקף בדרכי ההוראה של המורים, בידע שלהם, באקלים הכיתתי והבית-ספרי ובאופן תפיסתם לאישיות שלהם כגורם חשוב בפיתוח מיומנויות חשיבה ובהנעת התלמידים. טענה זו נתמכה בסקר שערכו פוסון ומור (Fawson & Moore, 1999) הגורס ש-95% ממורי היסודי משתמשים בתגמולים וחיזוקים בכדי לעורר גישה חיובית לקריאה למרות מיומנויות הלמידה שיש להם. טענה זה עשויה להשתקף בממצאי המחקר הנוכחי המעידים על כך שהתלמידים לא גילו אתגר, מעורבות וסקרנות בקריאה.

הקשר בין מוטיבציה לקריאה לבין ההישגים בהבנת הנקרא

לפי השערת המחקר הנוכחי נטען כי יימצא קשר חיובי בין המוטיבציה לקריאה לבין ההישגים בהבנת הנקרא. השערה זו לא אוששה וממדי המוטיבציה לא נמצאו מנבאים להישגים בהבנת הנקרא. ממצא זה לא בא בהלימה עם ממצאים בשפות אירופיות המלמדים על מתאם חיובי גבוה בין מוטיבציה לקריאה לבין הישגים בהבנת הנקרא (Duke et al., 2021; Taboada et al., 2009). לכאורה, ניתן להניח שהאלמנטים המגבירים את המוטיבציה דהיינו, הגדרת מטרת הקריאה, סוג המשימה, מעורבות, מתן בחירת המשימה ומשימות שיתופיות לא קיימים. אפשר להסביר את העדר האלמנטים המוטיבציונים בכך שהתלמידים רגילים למושג הישגים כדרך הערכה במבחנים ואולי זה מה שמניע אותם להתאמץ, היות והם מודעים לזה שאין ציון במבדקים הללו הם לא גילו התעניינות במטרות הטקסטים ובתפוקות הלימודיות.
יתרה על זאת, ניתן לטעון שמבדקי הבנת הנקרא לא כללו את אופציית הבחירה שנחשבת לגורם אשר עשוי להגביר את המוטיבציה (McBreen & Savage, 2002; Reynold & Symons, 2001). בחירת המשימה מעוררת גישה חיובית כלפי המשימה, גישה המתלווה באתגר, הצבת מטרות למשימה, שליטה, הבנה ומסוגלות (Guthrie & Humenick, 2004; Guthrie et al., 2006). כלומר, בחירת המשימה עלולה לייצור התנהגות לימודית ותפוקה לימודית אפקטיבית. יחד עם זאת, רוב השאלות במבדקים נמנים כשאלות סגורות העשויות להגביל את חופש החשיבה אצל הלומד דבר שמוריד מהמוטיבציה שלו לבצע אותן שאלות באופן יעיל (Tegmark et al., 2022). ועוד, ניתן להסיק שהתלמידים מפגינים עמדות שליליות כלפי קריאה, במיוחד בעידן הטכנולוגי הנושא הרבה מסיחים אשר עשויים לגרום להסתייגות מנושא הקריאה (Kamasz & Kucera, 2021; Mullis et al., 2007).

מסקנות והשלכות המחקר

ממצאי המחקר הנוכחי מקפלים בתוכם מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים בנושא מוטיבציה וזיקתה להישגי קריאה והישגי הבנת הנקרא. מסקנה אחת מתייחסת לגודל אוכלוסיית המחקר, כך שבמחקר הנוכחי גודל אוכלוסיית המחקר עמד על כ-50 משתתפים משתי שכבות גיל (ג' ו-ד'), ניתן לומר שמדגם זה לא היה מספיק גדול בכדי לתת תמונה רחבה ומעמיקה לנושא המחקר, דהיינו, הקשר בין מוטיבציה לבין הישגים בקריאה ובהבנת הנקרא בכיתות ג' ו- ד', ומומלץ להגדיל את המדגם. בנוסף לכך, יש מקום להרחיב את המחקר כך שיכלול שכבות גיל יסודי נוספות ( א', ב', ה', ו') על מנת לבחון את השפעתה המוטיבציה בשכבות גיל שונות, במיוחד לאור כך שהספרות המחקרית מעידה על ירידה במוטיבציה פנימית עם הגיל.
כמו כן, מומלץ לעשות מחקר עתידי בקרב אוכלוסיות ברבדים חברתיים שונים ובאזורים שונים, בכדי לבחון אם המעמד החברתי מהווה גורם נוסף אשר עלול להשפיע על מידת המוטיבציה אצל התלמידים.
בנוסף לכך, מומלץ לעשות מחקר איכותני לצד המחקר הכמותי, מחקר שיכלול ראיונות עם מורים לשפה ערבית בכיתות יסוד וראיונות עם התלמידים אודות המוטיבציה לקריאה. ראיונות עם המורים עשויים לספק אינפורמציה במידה רבה על מידת המודעות של המורים לאפקט המוטיבציוני על תהליך הקריאה והבנת הנקרא, ועל הדרכים להגברת המוטיבציה אצל תלמידיהם; בזמן שראיונות עם התלמידים עשויים לתת תמונה של הגורמים הרוקמים את הגישה שלהם והרגשות שלהם למשימות בכיתות ובמבחנים.

רשימה ביבליוגרפית

הרשימה הביבליוגרפית אינה חלק מהדוגמא, אבל ניתן לרכוש אותה במחיר סמלי באתר Seminarion.co.il. להורדת הרשימה הביבליוגרפית לחצו כאן.

יש לכם פרק דיון לכתוב?

אשמח לסייע. שלחו לי במייל guytheodoro80@gmail.com או בטופס למטה את העבודה וההנחיות, ואחזור אליכם במהרה.