כתיבת עבודה סמינריונית בחינוך

ככותב עבודות אני אף פעם לא בוחל בתחומים. אין לי בעיה לכתוב עבודות בתחומים שלי כמו כלכלה ומשפטים, ואין לי בעיה לכתוב עבודות בתחומים נוספים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מגדר, מדעי המדינה, סיעוד, מערכות מידע, וכל תחום אחר. ברבות השנים למדתי להכיר את עולם המושגים והתיאוריות של כל תחומי הידע הנלמדים באקדמיה וכיום כל התחומים האלה מוכרים לי ואני כותב בהם עבודות בהצלחה מרובה. אחד התחומים המבוקשים ביותר לכתיבת עבודות סמינריוניות הוא תחום החינוך.

 

התחום המבוקש ביותר לכתיבת עבודות סמינריוניות

מדוע חינוך הוא אחד התחומים המבוקשים ביותר לכתיבת עבודה סמינריונית? ובכן, קשה לדעת את התשובה האמיתית. אבל ההשערה שלי היא שהסיבה לכך היא פשוט שמדובר בתחום הלימוד הנפוץ ביותר. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, בשנת תשע"ט למדו במוסדות האקדמיים השונים בישראל 31,683 סטודנטים לחינוך. אמנם באותה שנה למדו גם 34,324 סטודנטים בקטגוריה שנקראת "מדעי החברה", אך קטגוריה זו כוללת כמה תחומים שונים כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, כך ש-34,324 הסטודנטים הללו מתחלקים למעשה לכמה תחומים, מה שמשאיר את תחום החינוך לתחום הנלמד ביותר, אחרי לימודי הנדסה. על פי נתוני המל"ג באותה שנה למדו 35,041 סטודנטים להנדסה, אך בתארים אלה לרוב אין דרישה לכתיבת עבודה סמינריונית, ולכן התחום המבוקש ביותר נשאר תחום החינוך. 

 

כיף לכתוב עבודות סמינריוניות בחינוך

כיוון שזה התחום הנפוץ ביותר לכתיבת עבודות סמינריוניות, אין פלא שזה גם היה התחום הראשון שהתבקשתי לכתוב בו שלא היה אחד מהתחומים שלמדתי בעצמי. ההרגשה בהתחלה הייתה של הרפתקה. לכתוב בתחום שלא למדתי בעצמי, לא ישבתי בעצמי בשיעורים בקורסים בחינוך, ובכל זאת ניגשתי לכתוב עבודה סמינריונית בחינוך. למדתי להכיר את כל התיאוריות והמושגים בתחום החינוך, וכתבתי עבודות סמינריוניות מצויינות מבלי להשתתף בעצמי באף קורס בחינוך. איך? פשוט כיוון שכל החומר מופיע במאמרים. רק צריך לדעת היטב לקרוא מאמרים אקדמיים באנגלית, וככה אפשר להבין טוב ולהכיר את כל התיאוריות והמונחים של התחום. 

כיום אני נהנה לכתוב עבודות סמינריוניות בחינוך, בין אם מדובר בעבודות שמתמקדות בצד הפדגוגי, ואז אני מזכיר תיאוריות כמו תיאוריית ההתקשרות של בולבי, או תיאוריות התפתחותיות כמו התיאוריה של פיאז'ה או של ויגוצקי, וכל תיאוריה אחרת שנדרשת לצד הפדגוגי של לימודי החינוך. ובין אם מדובר בעבודות בתחום העבודה של המורים ואז אני מזכיר תיאוריות שקשורות לשחיקה בעבודה, חשיבות ההכשרה של המורים, שימוש בשיטות הוראה חלופיות וכן הלאה. נושא נוסף שעולה בזמן האחרון בעבודות סמינריוניות בחינוך קשור דוקא למנהל בחינוך, ונכתבות הרבה עבודות על עבודתו של מנהל בית הספר. בהקשר זה עולות תיאוריות הקשורות למנהיגות כמו מנהיגות מעצבת, ועוד. כיף לי בכל פעם להכיר נושא חדש בתוך תחום העל הזה של החינוך, ולכתוב עליו עבודה סמינריונית טובה. 

 

אם זה כיף לך, למה שלא תכתוב לי?

הרבה סטודנטים מזדעזעים כשאני אומר להם שכיף לי לכתוב עבודות סמינריוניות בחינוך. איך יכול להיות שעבורנו מדובר במשימה כל-כך מעצבנת ומייגעת, ואתה נהנה ממנה? אבל אחרי שעובר הזעזוע עולה ההבנה. רגע, אם לנו זה כל-כך מעצבן, ולך זה כיף, אז למה שלא תכתוב לנו? ובאמת, למה שלא אכתוב לכם? צריכים עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית בחינוך, או כל עזרה אחרת? אל תהססו לפנות אליי:

 

 

שיתוף:
פייסבוק
טוויטר
לינקדאין
אימייל
וואטסאפ
דילוג לתוכן