דוגמא לסיכום של עבודה סמינריונית

סיכום של עבודה סמינריונית לדוגמא

אתם מוזמנים להתרשם מדוגמא לסיכום של עבודה סמינריונית. הסיכום הוא הסיכום של העבודה הסמינריונית לדוגמא המוצגת באתר.  

דוגמא לסיכום של עבודה סמינריונית: "חזרה בשאלה" – עזיבה של אורח חיים דתי בקרב צעירים ובני נוער

סיכום

סיכום ביקורתי

עבודה מחקרית תיאורטית זו, בדקה את סוגיית עזיבת אורח החיים הדתי תוך התמקדות באוכלוסיית צעירים ובני נוער.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכי חילון רבים בחברה הישראלית. אמנם, בשני העשורים האחרונים שולטת במדינה מפלגה ימנית לאומית שלה שותפות המפלגות הדתיות על מגזריהן, אולם יחד עם זאת ולמרות ההגמוניה הדתית במגוון של תחומים והקולות על תהליכי ההדתה בחינוך בפרט ובחברה בכלל, הרי שתהליכי חילון רבים הם חלק מהמשבר הקיים בציונות הדתית-לאומית, בעיקר אצל צעירים. ראשית חשוב שנעמוד על הנתונים על מנת להבין את הממדים: בניגוד למצופה כאמור, הרי שאחוז אלו המגדירים את עצמם כחילונים בציבור היהודי הבוגר בישראל נותר יציב בשני העשורים האחרונים והוא עומד על כמעט כמצחית מהאוכלוסייה. על פי התחזיות, חלקם של החילוניים באוכלוסייה היהודית דווקא צפוי להישאר כך לפחות בעשור הקרוב. הסיבות לכך הן רבות אולם למרות שקיימת ירידה בפריון אצל המגזר החילוני, ירידה מהארץ ותהליכי חזרה בתשובה נרחבים, חלקם של החילונים באוכלוסייה היהודית אשר היה אמור להיות פוחת והולך, ממשיך ומתמלא על ידי תהליכי חילון של החברה הדתית והמסורתית (זלכה, 2015). עוד בטרם נדון בצעירים החוזרים בשאלה, חשוב להתמקד בנתונים הללו. אמנם קיימים תהליכים של חזרה בשאלה בקרב הציבור הדתי כולו (על כלל המגזרים), אולם ההערכה כי מדובר בנתונים שוברי שווין, קרי אלו המשפיעים באופן חיובי על היקפי החילון אינם נראים מדויקים. חשוב גם לזכור שנתונים אלו חשובים אבל אינם משפיעים במידה כלשהי על הגורמים או התהליכים לקראת חילון אצל צעירים.
הגורמים העיקריים אשר משפיעים כאמור על עזיבת אורח חיים דתי, קשורים בין היתר בגורמי הגלובליזציה כמו גם בחשיפה לתקשורת הישראלית והעולמית, תרבות ופנאי. אם בעבר, הייתה החברה הדתית-לאומית מסוגרת יותר, הרי שכיום בעידן הגלובליזציה והטכנולוגיה, החשיפה והפתיחות היא כמעט בלתי נמנעת. לכל צעיר כיום יש טלפון סלולרי חכם כשהמשמעות היא, גישה חופשית לאינטרנט, יוטיוב, פייסבוק עוד. חשיפה זו משפיעה במידה רבה לא רק בהקשר התקשורת, אלא בסוגיות של פנאי וצריכה.
כך ניתן לראות למשל בסקרים שונים המראים, כי הציבור הדתי, בעיקר הצעירים שבהם, חשופים לתקשורת החילונית בהיקפים גדולים ביותר, כאשר לצד עיתונות הם חשופים יותר לאינטרנט, ערוצי הטלוויזיה והקולנוע. בנוסף, חשופים הצעירים הדתיים-לאומיים גם לתכנים חינוכיים חילוניים, המשפיעים במידה רבה על הזהות שלהם (הרמן, 2014).
באשר לתהליך העזיבה את אורך החיים הדתי, הרי תהליך זה נחשב בעיני חוקרים רבים כחלק מתהליך אישי-סובייקטיבי המתרחש בראשונה בתוך צפונות לבו של הצעיר, ועיקריו של אותו התהליך הוא השינוי בתפיסות והתנסויות הקרובות לגרעין הפרטי ביותר של האדם. המשמעות היא, שאותו תהליך מתחיל עמוק בתוך נפשו של העוזב והוא מוביל תהליך אורך של עזיבה ובעוצמות שונות. על פי נאמן (2017), תהליך העזיבה של אורח חיים דתי מתאפיין כתהליך ארוך והדרגתי ורק בודדים מתארים אותו כמעבר חד. יתר על כן מחקרים שונים אף מראים, כי שינוי הזהות הדתית הוא תהליך שאינו מתרחש בן יום, אלא מתגבש ומשתנה לאורך שנים רבות, וכי יחידים אלו נשארים בסטטוס של "חוזרים" (בין אם בתשובה או בין אם בשאלה ) לאורך כל חייהם (דורון, 2013). חשוב לציין, כי תהליך עזיבת הדת משתנה מאדם לאדם ובהתאם לסביבה שבה הוא מתרחש. כך למשל מחקרים הראו, כי חלק מאלו אשר תארו עצמם כעוזבים את אורח החיים הדתי חשו בושה ואשמה בעיקר בתחושה שאכזבו את ההורים ואת המשפחה, המורים ואת חבריהם לספסל הלימודים. יחד עם זאת היו גם כאלו אשר לא הרגישו חרטה לגבי תקופת לימודיהם בישיבה והיו כאלו ששאף המשיכו להרגיש כעס כלפי הישיבה ומוריה גם לאחר חמש עשרה שנה מאז עזבו את אורח החיים הדתי, ואף חלקם הוסיפו לחוש עוינות חזקה כלפי שומרי מצוות.

 

מסקנות והמלצות

עזיבת אורח חיים דתי היא לא פשוטה והיא משתנה בין אדם לאדם ובהתאם לזרם הדתי שהוא נמצא. בשנים האחרונות עולה הסברה לפיה קיימת עלייה במספר האנשים העוזבים את אורח החיים הדתי, בעיקר אצל צעירים. צעירים רבים המשתייכים לזרם הדתי-לאומי, מוצאים את עצמם בסוג של מחלוקת, לא בהקשר של האמונה באלוהים, אלא על החיים בתוך המכלול השלם של חברה דתית. עבור חלקם, המעבר מאורח חיים דתי לאורח חיים חילוני הוא חלק מתהליך שהם עוברים עם עצמם. אחת המסקנות המרכזיות שעולות מהעבודה הנוכחית היא הקשיים בתהליך. ראשית מדובר בקושי שנובע מעוצמת לכידותה של החברה הדתית-לאומית. מדובר בחברה מלוכדת, שבה למשפחה, לבית הכנסת, לישיבה ולישוב, השפעה רבה על הפרט. עזיבת הדת משמעותה במקרים רבים נידוי חברתי ומשפחתי, פגיעה בבני משפחה ובמקרים קיצוניים אף ניתוק מלא. המחקרים השונים מצביעים על תהליך ארוך של עזיבה ולא בתהליך חד ומהיר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי מדובר בהחלטה דרמטית עבור אותו צעיר. אין מדובר בהחלטה להפסיק לאכול בשר או הפיכה להיות טבעוני – מדובר בהחלטה שיש לה השפעה על מעגלים רבים כולל על הצעיר עצמו.
מסקנה נוספת שעולה מהעבודה היא הגורמים לעזיבה. ברור, שכלל החוקרים העוסקים בתחום עסוקים רק בתהליך אלא גם בגורמים. בין החוקרים קיימת תמימות דעים כי תהליכי החילון והמעבר מחיים דתיים לחילוניים אינם מתרחשים רק בישראל אלא הם תהליכים רחבים בכלל העולם המערבי. תהליכי הגלובליזציה הפכו את המדינות השונות לקרובות מאוד, הן מבחינה כלכלית/תעסוקתית והן מבחינה תרבותית. אם בעבר החשיפה לתקשורת לבני הציבור הדתי לאומי הייתה מוגבלת לזו המקומית, הרי שעידן הטלפונים החכמים אפשר להם להיחשף לתרבות העולמית: פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואחרים מהווים פלטפורמה אידיאלית לחשיפה. יתר על כן, הגלובליזציה אף פתחה את המגזר הדתי לאומי לתרבות הצריכה והפנאי המערביים כך שצעירים רבים החלו מזדהים עם התרבות החדשה. חשוב לציין, כי בעידן הנוכחי, החשיפה התרבותית והתקשורתית משפיעה על כלל המגזרים הדתיים.
לסיכום ניתן לראות, כי תהליכי חילון מתרחשים בעוצמה רבה בחברה הישראלית והם נגרמים ממספר רב של סיבות, החל מתהליכי הגלובליזציה, דרך הפתיחות שמשתנה, היחסים הכלכליים בחברה הישראלית והפגיעה בסטטוס קוו המפורסם. אצל צעירים מדובר בתהליך ארוך יחסית (המשתנה בין אדם לאדם) והוא מושפע בין היתר גם במערכת היחסים המשפחתית והחברתית של הצעיר. נדמה כי עבור אלו היוצאים בשאלה, החיים הופכים מורכבים יותר, חלקם נשארים נאמנים לדת ולמסורת בצורה מסוימת, אולם חלקם מאבדים את האמונה ונוטשים את הדת באופן מלא.
באשר להצעה למחקרים עתידיים, הרי שיש לבדוק בקרב צעירים שעזבו את החיים הדתיים את הגורמים לעזיבה כמו גם את התהליכים שעברו עליהם מרגע שהתגבשה אצלם ההחלטה ועד המעשה בפועל. מחקר שכזה יכול שייעשה בשתי דרכים עיקריות: באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים או באמצעות שאלונים. הבחירה בשיטת מחקר איכותנית (ראיונות) נובעת מהעובדה, כי היא מאפשרת לחשוף, לתאר ולמפות את המשתנים, את המשמעויות ואת היבטי העומק של אלו אשר עזבו את החיים הדתיים אל אורח חיים חילוני. יתר על כן, המחקר האיכותני מאפשר גם לחקור סוגיות בהקשרם הטבעי, מתוך העולם האמתי, ומנסה להפיק משמעות או לפרש תופעות הצומחות מדילמות, ובעיות אמתיות בשטח (שקדי 2003). מחקר אמפירי יכול לתת נתונים מספריים על היקף התופעה בעיקר ופחות על הגורמים והתהליך.

באפשרותכם להוריד את העבודה הסמינריונית במלואה:

עברתם על הדוגמא ובכל זאת בא לכם שמישהו יעזור לכם עם הסיכום או עם העבודה הסמינריונית? אל תהססו לפנות אלי במייל guytheodoro80@gmail.com או באמצעות הטופס:

דילוג לתוכן