בתקופה האחרונה אוניברסיטאות ומכללות מקשיחות יותר ויותר את העמדות כלפי כתיבה של עבודות אקדמיות באצעות AI. אמנם, גישה זו בעייתית מכיוון שבמקום לאמץ את ההתקדמות הטכנולוגית וללמד סטודנטים כיצד להשתמש בה בצורה נכונה, האוניברסיטאות מנסות להתנגד להתקדמות הטכנולוגית ועל ידי כך משיגות מטרה הפוכה מהמטרות המוצהרות של מוסדות ההשכלה הגבוהה: להעניק לסטודנטים כלים להתקדם ולהתפתח בעולם המשתנה במהירות. אך למרות הבעייתיות בגישה הזו, צריך להכיר בכך שנכון לעכשיו זה המצב ובמרבית האוניברסיטאות והמכללות העמדות כלפי שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה הולכות ונעשות קשוחות יותר, מפסילת עבודות ועד העמדה לועדת משמעת.
כחלק ממגמה זו, מרצים עושים יותר ויותר שימוש בתוכנות לזיהוי כתיבה על ידי AI, במטרה לגלות האם הסטודנטים שלהם נעזרו בבינה מלאכותית בכתיבת העבודות. לצערנו הרב, הרבה מרצים לא מבינים כיצד התוכנות הללו עובדות ואינם מודעים לכך שהתוכנות הללו יכולות לספק השערה בלבד, אבל אינן יכולות לגלות באמת האם העבודה נכתבה באמצעות AI כמו ChatGPT, Gemini או אחרות, ונוטים לקבל את תוצאות הבדיקה כאמת מוחלטת. אחרים מודעים לכך שהתוכנה יכולה לטעות לפעמים, אבל הם עדיין סבורים שאם האחוזים בתוצאת הבדיקה גבוהים זה מעיד על כך שנעשה שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה. בדרך כלל, כשזה מילה של הסטודנט מול דו"ח של התוכנה, המרצה ייטה להאמין לדו"ח של התוכנה.
הבעיה חמורה הרבה יותר כשמגלים שהתוכנות הללו עשויות לסווג לפעמים כתוכן שנכתב על ידי AI גם תוכן שנכתב על ידי כותב/ת אנושי/ת. לכן אפילו סטודנטים שטרחו וכתבו את העבודה בעצמם או בעזרת כותב עבודות אנושי, עדיין חשופים לסכנה שהעבודה שלהם תזוהה ככתובה באמצעות AI, ואחרי זה לך תשכנע את המנחה שאתה כתבת, כשמולו דו"ח של התוכנה שאומר שהעבודה כתובה או כתובה חלקית על ידי AI. כתוצאה מכך, סטודנטים רבים חוששים שהעבודה שלהם תזוהה כ-AI, גם אם הם אכן נעזרו ב-AI בכתיבה וגם אם לא.
אז מה הפתרון?
הפתרון הוא לבדוק כל עבודה לפני שמגישים אותה באמצעות תוכנה לגילוי תוכן שנכתב על ידי בינה מלאכותית. כך תוכלו לראות לפני ההגשה מה המרצה שלכם ייראה בתוצאות הבדיקה, ולהתכונן לך מראש (לדוגמא, לשכתב את החלקים שזוהו כ-AI), ולא להיות מופתעים אחרי זה כשהמרצה ייטען שהעבודה נכתבה על ידי AI.
