הצעות מחקר יכולות להיות מסמכים מסוגים שונים ומגוונים מאוד. לפעמים מדובר רק בדף אחד שכולל את שאלת המחקר, ראשי פרקים וכמה מקורות לדוגמא, ולפעמים מדובר במסמך ארוך ומפורט שכולל מבוא, סקירת ספרות, השערות מחקר, שיטת מחקר מפורטת, ביבליוגרפיה ונספחים שכוללים את כלי המחקר ועוד. לכן, כדי לכתוב לכם את הצעת המחקר אני צריך לקבל קודם כל את ההנחיות להצעת המחקר, ובהתאם לכך לכתוב את ההצעה עצמה. ישנם סוגים שונים של הצעות מחקר:
הצעות מחקר לעבודות מסכמות
כן, אפילו עבודות מסכמות של קורסים שהן עבודות יחסית מצומצמות בהיקפן, לפעמים דורשות הצעת מחקר. הסיבה לכך היא שהמרצים רוצים לראות שהסטודנטים "בכיוון", ולא יעבדו קשה על עבודה שבסופו של דבר לא תואמת לציפיות. נכון שזה נראה טרחה לסטודנט להגיש עוד שלב ולא לגשת ישר לכתיבת העבודה, אבל השלב הזה נועד בעצם להגן על הסטודנט ממצב שהוא כתב את כל העבודה ובסוף היא לא מתאימה לציפיות של המרצה. לכן, מכיוון שהעבודה בדרך כלל היא בהיקף מצומצם יחסית (כ-10 עמודים), גם הצעת המחקר היא בדרך כלל פשוטה מאוד וכוללת את הנושא הנבחר, שאלת המחקר (אם רלוונטי), לפעמים ראשי פרקים של העבודה, לפעמים כמה מקורות לדוגמא שהסטודנט מתכוון להשתמש בהם, וזהו בדרך כלל.
למרות שההצעות הללו הן פשוטות מאוד וקצרות, אסור לזלזל בהן בכלל. ההצעה תכתיב בסופו של דבר על מה תיכתב העבודה, והמרצה יצפה שהעבודה תיכתב בהתאם להצעה שאושרה. אי אפשר לשנות את הנושא או המאמרים לאחר אישור ההצעה. סטודנטים רבים טועים לחשוב שהמרצה אכן בודק את ההצעה באופן יסודי ומאשר אותה רק אם היא אכן מתאימה לכתיבת העבודה, אבל זה לא המצב. המרצים בדרך כלל מאשרים את ההצעות אם הן עומדות בדרישות הטכניות, אבל לא בודקים את התוכן. המרצה לא בודק שהמאמרים שהצעתם אכן מתאימים בתוכנם לעבודה, אלא רק שמדובר במאמרים שעומדים בדרישות (מאמרים אקדמיים, שנת הפרסום וכד'). לכן, אם הצעתם מאמרים שאינם מתאימים לנושא אתם במילכוד: מצד אחד המרצה יצפה לראות אותם בעבודה כי הוא אישר אותם בהצעה, אך מצד שני הם לא באמת רלוונטיים לתוכן. לכן חשוב מאוד בשלב ההצעה לוודא את הדברים בעצמכם ולא לסמוך על כך שהמרצה יבדוק זאת.
באופן דומה, אם הצעתם שאלה שלא מתאימה להיות שאלת מחקר, או שלא מתאימה לסוג העבודה, גם תיתקלו לאחר מכן בבעיה בכתיבה. לכן למרות שמדובר בסך הכל בדף אחד ובעוד שלב שנראה מעיק בדרך לעבודה המסכמת, אסור לזלזל בשלב הזה כי הוא עלול להכשיל את הכתיבה של העבודה עצמה. סטודנטים רבים מבקשים ממני עבודות מסכמות וכשהם שולחים את הצעת המחקר מסתבר שאושרה להם עבודה שבכלל אי אפשר לכתוב, או שאינה תואמת להנחיות לעבודה המסכמת עצמה. כדי להימנע מהמצב הזה, מומלץ להיעזר בכותב מקצועי גם לשלב הראשוני של כתיבת הצעת המחקר.
הצעות מחקר לעבודות פרוסמינריוניות
הצעות מחקר לעבודות פרה-סמינריוניות הן בדרך כלל מובנות יותר, וכוללות הנחיות למבנה מסודר של מסמך, שכולל בין היתר מבוא קצר שמציג את נושא המחקר, שאלת המחקר ואפילו השערות המחקר אם רלוונטי, פירוט כללי על שיטת המחקר, רשימת מאמרים ראשונית, ולפעמים ראשי פרקים מתוכננים של העבודה עצמה. ההנחיות להצעת מחקר לעבודה פרו-סמינריונית משתנת באופן משמעותי ממוסד אקדמי למוסד אקדמי ואפילו באותו מוסד אקדמי מקורס לקורס, ולכן חשוב לשלוח את ההנחיות של הקורס הספציפי.
באופן דומה להצעות מחקר של עבודות מסכמות, מדובר במסמך קצר ופשוט יחסית, אבל עדיין מדובר במסמך "גורלי" בקשר לעבודה עצמה, ניסוח לא נכון של שאלת המחקר, בחירת מאמרים לא מתאימים, או הצעת ראשי פרקים שלא באמת מתאימים לנושא המחקר, עשויה לסבך מאוד ואף להכשיל את כתיבת העבודה עצמה לאחר מכן. אל תסמכו על המנחה שיבדוק את הדברים, אני נתקל ממש באופן יומיומי בהצעות מחקר שאושרו אבל לא ניתנות לכתיבה כמו שהן בגלל שאלות שלא מתאימות להיות שאלות מחקר, ראשי פרקים לא מתאימים וכד' – למרות שהם אושרו על ידי המרצים. המרצים בודקים רק את ההתאמה הטכנית, אבל לא מקדישים תשומת לב לבדיקת ההתאמה התוכנית, וזה יקשה עליכם בכתיבה לאחר מכן. לכן מומלץ להיעזר בכותב מקצועי ומנוסה לצורך כתיבת הצעת המחקר ולא רק לצורך העבודה עצמה, או אם בחרתם לכתוב אותה בעצמכם, שימו לב היטב לפרטים ושהם תואמים לדרישות של העבודה הפרו-סמינריונית שתרצו לכתוב לאחר מכן.
הצעות מחקר לעבודות סמינריוניות
הצעות מחקר לעבודות סמינריוניות הן בדרך כלל כבר מסמך מסודר יותר שכולל מבוא עם שאלת מחקר ומטרת המחקר, סקירת ספרות ראשונית, השערות מחקר, שיטת מחקר מפורטת ולפעמים גם לוח זמנים למחקר, רשימת מקורות, ונספחים שכוללים את השאלונים שאתם הולכים להשתמש בהם, שאלות הראיון במקרה של מחקר איכותני, וכדומה. הדרישות לגבי המבנה וההיקף של הצעת המחקר לעבודות סמינריון משתנות בין מוסד אקדמי למוסד אקדמי ואפילו בתוך אותו מוסד אקדמי בין קורס לקורס, ולכן חשוב לשלוח לי את ההנחיות העדכניות. בעבודות סמינריוניות לפעמים יש אפילו שלב מקדים להצעת המחקר: בחירת נושא. רק לאחר אישור הנושא מתקדמים להצעת המחקר, ורק לאחר אישור ההצעה מתקדמים לעבודה עצמה.
כמו בסוגי העבודות האחרים, גם בכל הנוגע לעבודות סמינריון הצעת המחקר היא שלב קריטי שלא כדאי לזלזל בו. מאוד לא מומלץ "לכתוב משהו העיקר לקבל אישור", כי מה שתכתבו יחייב אתכם אחרי זה בעבודה הסמינריונית עצמה, ואם זה לא יהיה מתוכנן כראוי זה עשוי לסבך מאוד את העבודה, לייקר אותה, ולפעמים להפוך אותה לבלתי אפשרית ממש. במקרים כאלה ניצבים בפני דילמה: או לכתוב עבודה בהתאם להצעת המחקר, אבל אז היא לא תעמוד בדרישות לעבודת סמינריון, או לכתוב עבודה סמינריונית טובה, אבל שונה מהצעת המחקר שאושרה. בכל אחד מהמקרים התוצאה בעייתית ועשויה לפגוע בציון. לכן לא כדאי להקל ראש בשלב הצעת המחקר, אלא לחשוב קדימה ולהגיש הצעה לעבודה סמינריונית שתוכלו לכתוב בקלות. מוזמנים לפנות אליי שאעזור לכם לכתוב הצעת מחקר לעבודת סמינריון, שתעזור לכם אחרי זה בכתיבת העבודה עצמה בצורה זולה וזריזה יותר, או קלה יותר לכתיבה (אם אתם מתכוונים לכתוב בעצמכם).
הצעות מחקר לתזות
הצעות מחקר לתזות הן כבר מסמך מקיף יותר ומסודר שכולל מבוא עם שאלת מחקר ומטרת המחקר, סקירת ספרות או רקע תיאורטי, השערות המחקר, שיטת מחקר מפורטת, לוח זמנים למחקר, רשימה ביבליוגרפית, ונספחים שכוללים את השאלונים/שאלות הראיון, מכתבים ואישורים נדרשים. למרות שהמסמך אמור להכיל מספר רב של רכיבים, בדרך כלל יש הגבלת אורך על החלקים למעט הנספחים. הגבלה זו מקשה מאוד מכיוון שהיא מאלצת אותנו להיות מאוד מדוייקים בכתיבה, לכלול את כל מה שנדרש אבל בצורה תמציתית ומדוייקת. בנוסף חשוב לזכור שהמנחה בדרך כלל רק יבקש להוסיף תוספות ולעתים נדירות יותר יבקש למחוק חלקים בהצעה, לכן בכתיבה הראשונית של ההצעה צריך "להשאיר מקום" לתוספות העתידיות שהמנחה ככל הנראה יבקש.
בניגוד להצעת מחקר לעבודות פרו-סמינריוניות וסמינריוניות, הצעת המחקר לתזה היא מסמך פחות "גורלי" במובן זה שגם לאחר אישור ההצעה למנחה יש שיקול דעת לאשר שינויים במחקר כך שיהיה שונה ממה שתוכנן במקור. לכן גם בהצעת תזה אמנם חשוב לכתוב משהו שתוכלו לבצע אחרי זה, אבל זה פחות קריטי מאשר בעבודות סמינריוניות ויש אפשרות לשינויים לאחר מכן. עם זאת, כאמור, ישנו האתגר הנוסף של הגבלת האורך.
הצעות מחקר לדוקטורט
בדומה מאוד להצעות לתזה, גם הצעות לדוקטורט כוללות מבוא עם שאלת מחקר ומטרת המחקר, סקירת ספרות או רקע תיאורטי, השערות המחקר, שיטת מחקר מפורטת, לוח זמנים למחקר, רשימה ביבליוגרפית, ונספחים שכוללים את השאלונים/שאלות הראיון, מכתבים ואישורים נדרשים. ההבדלים העיקריים מהצעות מחקר לתזה הם היקף המסמך: הצעת מחקר לדוקטורט בדרך כלל קצת ארוכה יותר, ונדרש רקע תיאורטי חזק יותר והסבר ברור ומשכנע יותר של הפער המחקרי והחידוש במחקר המוצע. הבדל נוסף שמייחד הצעות מחקר לדוקטורט לעומת הצעות מחקר לתזה קשור למורכבות המחקר עצמו. בדרך כלל בדוקטורט נדרש מחקר לא רק מקיף יותר (מבחינת כמות נבדקים/משתתפים וכד') אלא גם מורכב יותר (כגון יותר משתנים, יותר יחסים בין המשתנים וכדומה). מורכבות זו באה לידי ביטוי גם במורכבות הגבוהה יותר של הצעת המחקר, בעיקר לנוכח הגבלת האורך שלא מאפשרת להרחיב בלי גבול על כל נושא, אלא דורשת כתיבה מהודקת ומדוייקת שתכלול בדיוק את מה שנדרש.
כתיבת ההצעה בלבד או תכנון המחקר?
אחת השאלות שחשוב לחשוב עליהן לפני שאתם פונים לעזרה מקצועית בכתיבת הצעת מחקר היא איזו עזרה בדיוק אתם רוצים. האם יש לכם כבר מחקר מתוכנן, ואתם צריכים עזרה רק בכתיבה של ההצעה, או שב"כתיבת הצעת מחקר" אתם מתכוונים שהכותב גם יתכנן עבורכם את המחקר? שתי האפשרויות לגיטימיות לחלוטין, ואני עושה את שתיהן: עבור סטודנטים וחוקרים שכבר יש להם מחקר מתוכנן והם צריכים רק עזרה בכתיבה של ההצעה – אני מסייע בכתיבת ההצעה. עבור סטודנטים וחוקרים שאין להם מחקר מתוכנן וצריכים הצעת מחקר, אני מתכנן את המחקר כחלק מכתיבת ההצעה.
שתי האפשרויות הללו תקינות לחלוטין ותלויות בהעדפה האישית של כל סטודנט או חוקר. מה שחשוב להבין זה:
- שחשוב להחליט בינכם לבין עצמכם איזו אפשרות אתם מעדיפים, כדי שכשתפנו אליי אוכל לתת לכם את השירות המתאים. לדוגמא, אם בחרתם באפשרות הראשונה, אני צריך לקבל את המידע המלא על המחקר שתכננתם, כדי שאוכל לכתוב את ההצעה. אם בחרתם באפשרות השנייה, צריך להגיד לי לתכנן את המחקר, כי אני לא אתכנן אותו על דעת עצמי בלי שביקשתם. פשוט לציין בצורה ברורה מה אתם מעדיפים.
- שאין אפשרות "אמצע". אין אפשרות כזאת שאני אכתוב את הצעת המחקר, אבל שאתם תתכננו את המחקר תוך כדי. זה לא אפשרי במציאות. לכן צריך קודם להחליט מה אתם מעדיפים, ולכתוב לי מה החלטתם. כמובן שאפשר שתתכננו חלק מהמחקר ואני את השאר. לדוגמא שאתם תחליטו אילו משתנים ייבדקו, אבל לא ממש את כל הפרטים לגבי מספר הנבדקים, הניתוחים שיבוצעו וכדומה. זה אפשרי. אבל כדי שזה יקרה, צריך לשלוח לי את הפרטים שכן תכננתם, ולציין במפורש שאתם מעוניינים שאתכנן את שאר הפרטים תוך כדי הכתיבה.
סיוע בכתיבת הצעות מחקר
לכתיבת הצעות מחקר פנו אליי במייל guytheodoro80@gmail.com או באמצעות הטופס:
