יזמות ספורט: התפקיד של חדשנות ויצירתיות בניהול ספורט

מבוא: יזמות ספורט כתחום מחקר מתפתח

ענף הספורט הוא אחד מהענפים הצומחים ביותר בעולם ומשפיע באופן הולך וגובר על הכלכלה העולמית. על אף החשיבות הכלכלית הרבה של הספורט, ענף זה אינו מוכר דיו על ידי חוקרים ועוסקים בתחום כישות כלכלית, ומעט מאוד ידוע על הספורט מנקודת מבט יזמית. הצמיחה המהירה והלא מתואמת של הפרסומים האקדמיים בתחום הובילה לשדה מחקר מפוצל ולא מאורגן.

יזמות הפכה למנוע של חדשנות, שינוי ותעסוקה בענף הספורט, והיא חיונית לעמידה בצרכים המשתנים במהירות של הצרכנים. עבור ארגוני ספורט, יזמות הפכה לכלי ניהולי חיוני, ובמיוחד בעתות משבר. יזמות ספורט מוגדרת כ"זיהוי וניצול הזדמנויות ליצירת ערך חדש באמצעות הספורט".

חדשנות היא מרכיב הכרחי לקיום היזמות, ויש להתייחס אליה כהיבט אינטגרלי ולא כבלעדי. לעומת זאת, כדי להשיג חדשנות, יש לטפח תחילה יצירתיות אישית. יצירתיות מוגדרת כ"בניית רעיונות או מוצרים חדשים ובעלי פוטנציאל שימושי", והיתרון שלה בעסקים הוא היכולת למצוא פתרונות חדשניים שמגבירים את האפקטיביות התפעולית.

המחקר בוחן כיצד התפתח תחום יזמות הספורט לאורך זמן, כיצד ניתן לאחד את הספרות המפוצלת לכדי מודל משולב, ומה המשמעויות של מודל זה לקידום המחקר העתידי.

סקירת ספרות קודמת ומגבלותיה

עד כה בוצעו מספר סקירות בתחום. בין הבולטות שבהן ניתן למנות ניתוחים ביבליומטריים שהתמקדו ביזמות ספורט, בחדשנות ויזמות ספורט, ובחדשנות בספורט. בנוסף נערכו סקירות שיטתיות על יזמות ואינטרפרנוריות בספורט, וסקירות נרטיביות על יצירתיות בספורט.

הסקירות שבוצעו עד כה תיארו את המצב הנוכחי ואת הנושאים הכלליים שנחקרו, מבלי להתמקד בתת-נושאים ספציפיים ובאבולוציה שלהם. בנוסף, לא נחקרה הקשר בין חדשנות ויצירתיות בניהול ספורט יחד, ולא בוצע ניתוח משולב של יזמות, חדשנות ויצירתיות בניהול ספורט כמכלול. פערים אלו הובילו למחקר מפוצל. האתגר התיאורטי העיקרי הוא העדר מחקר המחבר בין שלושת המרכיבים הללו, דבר ההכרחי לצורך הצגת מודל משולב של יזמות ספורט.

מתודולוגיה

המחקר מבוסס על שתי גישות משולבות: סקירת ספרות שיטתית וניתוח ביבליומטרי של אבולוציה נושאית.

נערך חיפוש מתקדם במאגר Web of Science עם מחרוזת חיפוש שכללה את המושגים "ספורט", "חדשנות", "יצירתיות" ו"יזמות" בכותרות המאמרים. לאחר תהליך סינון לפי פרוטוקול PRISMA, נבחרו 78 מסמכים לסקירת הספרות הסופית. הניתוח חולק לשלושה תת-תקופות:

  1. 2000-2011 – ראשית תחום המחקר
  2. 2012-2020 – פיתוח ואבולוציה
  3. 2021-2022 – מגמות עדכניות

הניתוח הביבליומטרי בוצע באמצעות ניתוח קו-מילים (co-word analysis) במסגרת לאורכי-זמן, תוך שימוש בתוכנת R עם חבילת bibliometrix. התוצאות מוצגות בדיאגרמות אסטרטגיות דו-ממדיות, כאשר ציר ה-X מייצג את מרכזיות האשכול (רלוונטיות) וציר ה-Y מייצג את צפיפות האשכול (מידת הפיתוח). נושאים מסווגים לארבע קטגוריות:

  • נושאים מניעים (motor themes) – רמת צפיפות ומרכזיות גבוהה, ממוקמים ברביע הימני-עליון
  • נושאים בסיסיים ורוחביים – ממוקמים ברביע הימני-תחתון, בעלי קשרים חיצוניים טובים אך פיתוח פנימי חלש
  • נושאים מתעוררים או דועכים – ממוקמים ברביע השמאלי-תחתון, פיתוח חלש
  • נושאי נישה – ממוקמים ברביע השמאלי-עליון, פיתוח פנימי טוב אך חשיבות מדעית נמוכה

ממצאים: אבולוציה נושאית לאורך שלוש תקופות

תקופה ראשונה (2000-2011): ראשית תחום המחקר

תקופה זו מייצגת 8.4% מסך המאמרים שנותחו וצברה 702 ציטוטים. נמצא אשכול גנרי אחד בלבד, הממוקם בנקודת המרכז מבחינת מרכזיות וצפיפות. מאמרי Ratten (2010, 2011) בלטו במיוחד בתקופה זו, שכן הניחו את היסודות הקונספטואליים לחקר יזמות ספורט והיו הראשונים להדגיש את החשיבות של גישה משולבת ליזמות בספורט. לפי Ratten, יזמות ספורט מבוססת על התנהגויות המאופיינות בחדשנות, יצירתיות ונטילת סיכונים בהקשר הספורטיבי. עם זאת, מאמרים אלו מבוססים על ספרות ועדיין לא נתמכים בעדויות אמפיריות.

תקופה שנייה (2012-2020): פיתוח ואבולוציה

בתקופה זו פורסמו 57.25% מסך הפרסומים בתחום, שצברו 1,208 ציטוטים. הנושאים המרכזיים שהניעו את התקופה היו: חדשנות, טכנולוגיה, יזמות ספורט, אוריינטציה יזמית ויזמות חברתית.

במסגרת נושא החדשנות, נמצא כי לאשכולות החדשנות ויזמות הספורט חסרה ספציפיות ועומק. מחקרים הראו כי חדשנות היא חיונית להצלחת ארגוני ספורט קהילתיים ולענפי ספורט חיצוני, ובמיוחד בסביבה הגלובלית, הטכנולוגית ומונחית השוק של היום. כמו כן, זוהו אתגרים ייחודיים שיזמות ספורט מתמודדת עמם, כגון מבני ליגה אוליגרכיים, תרבויות מסורתיות נוקשות ומבני ארגון היררכיים.

בתחום יזמות הספורט, נחשף כי ספורטאים מציגים רמות גבוהות יותר של אוריינטציה יזמית ונטייה יזמית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בנוסף, פותח מסגרת ניהול טרנספורמטיבי אוניברסלי (UTMF) לניהול ספורט כולל.

בטכנולוגיה, רשתות ומגפת הקורונה, נמצא כי מגפת הקורונה יצרה פריצת דרך בחשיבה מחודשת על הכנסת חידושים טכנולוגיים בספורט. הדגש הושם על שימוש בחשיבה יזמית וחדשנות טכנולוגית כדי לפעול בצורה יצירתית, ועל שיפור מעורבות האוהדים בתחרויות ספורטיביות באמצעות הטכנולוגיה.

באוריינטציה יזמית, מחקרים הראו כיצד אוריינטציה יזמית במועדוני ספורט יכולה להשפיע חיובית על ביצועיהם, ונושא זה הפך לנישה מפותחת היטב.

ביזמות חברתית וספורט לפיתוח, אשכול זה הפך לנושא מניע. מחקרים התמקדו בהבנת חדשנות חברתית בארגוני ספורט לפיתוח (SFD), תוך הדגשת חשיבות ההיבטים הפנימיים (תרבות, מנהיגות, תשתית ארגונית ומשאבים פיננסיים) וההיבטים החיצוניים הקשורים לשיתוף פעולה בין בעלי עניין.

תקופה שלישית (2021-2022): מגמות עדכניות

בתקופה קצרה זו רוכזו 34.35% מהתפוקה המדעית בתחום, שצברו 158 ציטוטים. יזמות ספורט הפכה לנושא מניע מרכזי.

ספרות היזמות גדלה מבחינת צפיפות ומרכזיות בשל מספר גורמים: ההכרה הגוברת ביזמות כמניע כלכלי קריטי, מגפת הקורונה שהדגישה את הצורך של מועדוני ספורט מקצועיים לפתח אסטרטגיות יזמיות, ומחקר מתעורר על ניהול הקריירה של ספורטאים מקצועיים.

בחדשנות ומעורבות אוהדים, מחקרים בחנו כיצד חדשנות משפיעה על חוויות האוהדים, העדפותיהם ורגשותיהם. שימוש בכלי סיוע להחלטות וחוויות דיגיטליות משלימות (CDX) נחקר לשיפור חוויית האוהד. פיתוח אצטדיונים "חכמים" זוהה כגורם המשפיע על חדשנות בספורט.

בניהול מגפת הקורונה, שני מחקרים בלטו: הראשון הדגיש את הצורך בחשיבה חדשנית יותר בקרב פדרציות טניס בלטינה אמריקה לטיפול במשברים עתידיים; השני הצביע על חשיבות שימוש בשילוב של חדשנות דיגיטלית ופיזית בארגוני ספורט במגזר השלישי כדי לאפשר פעילות ספורטיבית לאנשים עם מוגבלויות.

דיון: מגמות נושאיות ומודל משולב

שדה המחקר של יזמות ספורט גדל, התפתח והתגוון מאז תחילתו. הניתוח מראה כי התחום גדל באופן מתקדם, ובמיוחד לאחרונה: ביחס למספר השנים, פורסמו מאמרים רבים יותר בתת-תקופה הקצרה 2021-2022 (34.35% מהמאמרים) לעומת תת-התקופה הארוכה יותר 2012-2020 (57.25% מהמאמרים).

למרות שרוב הספרות עדיין מפוצלת, אוריינטציה יזמית עלתה כנושא נישה מפותח היטב. הנושא של "ביצועים כלכליים" הפך לקשור קשר הדוק לאוריינטציה יזמית, כאשר אשכול זה בוחן האם אוריינטציה יזמית מתאימה כאסטרטגיה ניהולית לפיתוח הביצועים הכלכליים של מועדוני ספורט.

תחום יזמות הספורט, בדומה לניהול הספורט בכלל, חסר בהירות קונספטואלית. מודל משולב של יזמות ספורט יכול לספק גישה הוליסטית שתתרום להבנה קוהרנטית ומקיפה יותר של המחקר המפוצל.

המודל המשולב המוצג (ראו איור 6 במאמר) שם את יזמות הספורט במרכז, כנקודת חיתוך של חמישה תחומים משיקים: יזמות, חדשנות, ניהול ספורט, יצירתיות וסוגיות חברתיות. יזמות חברתית מוצגת כמרכיב מפתח, שכן ספורט יכול לשמש פלטפורמה רבת עוצמה ליצירת שינוי חברתי חיובי.

כיווני מחקר עתידיים

המודל המשולב פותח מספר כיווני מחקר מבטיחים:

  • הקשרים בין-תרבותיים – בחינת המודל בהגדרות תרבותיות וגיאוגרפיות שונות כדי לאסוף תובנות על הסתגלות חדשנות ויצירתיות יזמית לנופי ניהול ספורט שונים.
  • התערבויות חינוכיות – הערכת יעילות יוזמות חינוכיות לטיפוח מחשבה יזמית ומיומנויות יצירתיות בקרב אנשי ניהול ספורט.
  • התערבויות בעלי עניין – חקירת האופן שבו שחקנים שונים, כגון ספורטאים, אוהדים, גופים מנהלים וספונסרים, מתקשרים זה עם זה במסגרת המודל.
  • קשרים סיבתיים – שימוש במחקרים לאורכי-זמן ועיצובים ניסויים לגילוי קשרים סיבתיים בין מרכיבי המודל.
  • מדיניות ורגולציה – בחינת המרחב הפוליטי והרגולטורי סביב יזמות ספורט, חדשנות ויצירתיות.

שלושה פערי מחקר בולטים מיוחדים מודגשים:

יצירתיות – למרות שחדשנות ויזמות זכו לתשומת לב מחקרית רבה, יצירתיות נותרת תחום בחינה לא מספיק. יצירתיות היא מאפשרת מרכזית של חדשנות בספורט ולפיכך ביזמות הספורט, אולם חשיבה קריאטיבית נחשבת לעיתים קרובות כקשה להגדרה ולמדידה. המיקוד על פרקטיות ויעילות בענף הספורט עשוי לרתע ניסויים ונטילת סיכונים.

קיימות – ההצטלבות בין יזמות ספורט וקיימות קיבלה תשומת לב מוגבלת. אמנם יש הכרה גוברת בחשיבות של עסקים בני-קיימא בספורט, אך מעט ידוע על האופן שבו יזמי ספורט מתמודדים עם סוגיות קיימות.

יזם הספורט כפרט – למרות העניין ההולך וגובר ביזמות ספורט, חסר מחקר הבוחן ספציפית את ביצועי יזמי הספורט. המחקרים הקיימים התמקדו בעיקר במאפיינים ובמוטיבציות של יזמי ספורט, אך הגורמים הפרטניים התורמים להצלחה או לכישלון של מיזמים יזמיים בספורט לא נבחנו לעומק.

מגבלות

ראוי לציין מספר מגבלות. ראשית, תוצאות הניתוחים הביבליומטריים עשויות להשתנות בהתאם למאגר הנתונים שנעשה בו שימוש. לכן, מחקרים עתידיים צריכים להשתמש במאגרים נוספים כגון Scopus, SPORTDiscus ו-Google Scholar. שנית, כמו בכל מחקר ביבליומטרי, מילות המפתח המשמשות לסינון התוצאות עלולות להשפיע על ידי הדרת חלק מהמאמרים הרלוונטיים לנושא.

מקור שהוזכר בסיכום

Ratten, V. (2010). Developing a theory of sport-based entrepreneurship. Journal of Management & Organization, 16(4), 557–565. https://doi.org/10.5172/jmo.2010.16.4.557

Ratten, V. (2011). Sport-based entrepreneurship: Towards a new theory of entrepreneurship and sport management. International Entrepreneurship and Management Journal, 7(1), 57–69. https://doi.org/10.1007/s11365-010-0138-z

מקור

Hammerschmidt, J., González-Serrano, M. H., Puumalainen, K., & Calabuig, F. (2024). Sport entrepreneurship: the role of innovation and creativity in sport management. Review of Managerial Science, 18(11), 3173-3202.‏

שיתוף:
פייסבוק
טוויטר
לינקדאין
אימייל
וואטסאפ